"לנגן באצבעות עגולות"- איך להפוך את המשפט המאוס לחוויה מלהיבה [המדריך למשחקי "אצבעות עגולות"]
אחת החוויות הזכורות לשמצה עבור מרבית האנשים שלמדו בעברם לנגן בפסנתר, אלו התזכורות החוזרות ונשנות מצד המורה לנגן ב"אצבעות עגולות". כילדים לא הבנו במיוחד מה הטעם בכך משום שהצלילים נשמעו לנו זהים גם כאשר האצבעות שלנו השתטחו על קלידי הפסנתר, ובמיוחד כאשר היינו בטוחים שנוח יותר לנגן פשוט איך שיוצא.
יחד עם זאת, חשוב לדעת שנגינה ב"אצבעות עגולות" וכמו כן שמירה על עוד מספר כללים חשובים בצורת הישיבה ואופן השימוש בידיים והאצבעות, חשובים מאוד לצורך פיתוח הרגלי נגינה בריאים. כללים אלו בראש ובראשונה שומרים על בריאות היד, ובנוסף לכך גם יאפשרו בשלבי לימוד מתקדמים יותר לפתח טכניקת נגינה ברמה גבוהה. מרכיבים אלו כוללים ישיבה יציבה כאשר הרגליים מונחות על הרצפה או על שרפרף כשמדובר בילדים צעירים, הרמת פרק כף היד לגובה היוצר המשכיות של כף היד, וכמובן גם נגינה ב"אצבעות עגולות".
למה זה כל כך חשוב?
פיתוח ההרגל לנגן באצבעות עגולות חשוב לבריאות היד בכך שמונע הפעלת לחץ מתמשך כנגד הכיוון הטבעי של מפרקי קצות האצבעות. בנוסף לכך הרגל זה מאפשר גם לנתב את מירב האנרגיה הנשלחת מהיד לקלידי הפסנתר לצורך הפעלת הקלידים, לעומת מצב בו האצבעות מתקפלות ואז אנרגיה רבה מתבזבזת על פעולת קיפול האצבעות. בנוסף לכך הרגל זה מפתח את שרירי הפלנקס (השרירים האחראים על תנועת קצות האצבעות) החשובים בשלבי לימוד מתקדמים יותר לטכניקת הנגינה.
אז איך לפתח הרגלי נגינה בלי לפגוע במוטיבציה של התלמידים?
פשוט מאוד- משחקים!
כמורים או הורים הדבר החשוב ביותר הוא שנדע לשמור על המוטיבציה של ילדנו או תלמידנו, וחלק ממשימתנו היא לפתח דרכים ושיטות המאפשרות להעביר לילדים באופן נעים ומזמין את המיומנויות החשובות כל כך בתהליך הלימוד. אני נוהגת לפתוח את שיעורי הפסנתר בתקופת הלימוד הראשונה של תלמידים צעירים במשחקים המפתחים את טכניקת הנגינה הבסיסית והחשובה הזו. מדובר בתקופה השונה באורכה מתלמיד לתלמיד, אשר נמשכת עד השלב שבו ניתן לראות שהתלמיד מיישם את טכניקת הנגינה באופן טבעי בכל זמן הנגינה.
יתרון נוסף במשחקים מעבר להנאה שהם יוצרים מתהליך הלימוד, הוא שעבור התלמיד קל יותר להקפיד על טכניקת נגינה נכונה במהלך משחקים אלו, לעומת מצב בו הוא נדרש להקפיד על טכניקה נכונה תוך כדי נגינת שיר או יצירה מוסיקלית, בין אם היא נלמדת בע"פ ובין אם היא נלמדת מתווים. עם זאת, לאחר שהתלמיד רוכש התנסות משחקית בטכניקת הנגינה, קל לו יותר ליישם אותה גם בנגינה מאתגרת יותר הדורשת ממנו ריכוז באלמנטים נוספים מעבר לטכניקת הנגינה.
כמובן שבמקביל למשחקים חשוב להסביר לתלמידים על הסיבות שבגללן יש לשמור על צורת נגינה זו, מניסיוני אני רואה שהתלמידים מבינים את ההסברים ונוטים להסכים יותר עם כללים אלו כאשר ההיגיון שמאחוריהם מובן להם.
משחק הציפורים המנקרות
ציוד דרוש:
- דיסקיות/חרוזים/משהו אחר שניתן לסמן באמצעותו קלידים בפנסתר.
הכנה למשחק:
- נסביר לתלמיד על צורת החזקת היד בזמן הנגינה ונדמה זאת למקור של ציפור שמנקרת פירורים מהאדמה (האצבעות הן המקור והקלידים הם האדמה).
נבקש מהתלמיד שיפזר את הדיסקיות על קלידים בפסנתר לפי בחירתו, אילו יהיו "הפירורים" אותם ה"ציפורים" ינקרו.
מטרת המשחק:
- לנקר את כל הפירורים, ובכך לאסוף את כל הדיסקיות
מהלך המשחק:
- בכל פעם התלמיד יחליט איזה "פירור" (דיסקית) הציפור תנקר, וכדי "לאכול" את הפירור יש לנקר את הקליד עליו הוא מונח עם כל אחת מהאצבעות. אם הפירור בצד הימני של הפסנתר ננגן עם אצבעות יד ימין, ואם הוא בצד השמאלי ננגן עם אצבעות יד שמאל.
- לאחר שה"ציפור" ניקרה עם כל האצבעות את הקליד עליו מונח ה"פירור", אפשר להסיר את הדיסקית מקלידי הפסנתר. כעת הציפור יכולה "לעוף" ולנקר פירור אחר.
- נזכיר בעת הצורך על צורת הישיבה, החזקת היד והשימוש באצבעות. חשוב להסב את תשומת לב התלמיד בעת הצורך גם לכך שכל אצבעות היד נשארות פתוחות ורק האצבע המנגנת יורדת מטה אל קלידי הפסנתר.
וואריציות נוספות למשחק:
- שתי הידיים ינגנו ביחד ויהיו כשתי ציפורים שאוכלות שני פירורים.
- נטיל קובייה, ולפי המספר שיצא ננגן רק עם האצבע שמספרה הופיע בקובייה (ובכך נתרגל גם את ההיכרות עם מספרי האצבעות).
מגלים את קלפי ההתמצאות
ציוד:
- קלפי התמצאות
הכנה למשחק:
- מפזרים את קלפי ההתמצאות בחדר כאשר גב הקלפים כלפיי מעלה.
מהלך המשחק:
- המורה מתופף על ברכיו ובינתיים התלמיד מדלג בין קלפיי ההתמצאות.
- כשהמורה עוצר את התיפוף, התלמיד עוצר ומרים את הקלף שהכי קרוב אליו.
על התלמיד לגלות איפה נמצא התו המופיע בקלף, לגלות את שמו, ולאחר מכן לנגן אותו 3 פעמים בכל אחת מהאצבעות (גם של יד ימין וגם של יד שמאל) תוך תשומת לב לאופן השימוש בידיים ובאצבעות. - ממשיכים שוב ושוב כפי שצויין בשלבים הנ"ל עד שכל הקלפים הורמו ונוגנו.
ווריציות נוספות למשחק:
- ניתן בכל פעם לתת הנחיה אחרת לנגינה לפי התו שבקלף. למשל לנגן רצף של חמש אצבעות החל מהתו המופיע בקלף.
- במקום לפזר את הקלפים ולתופף, ניתן להחביא אותם במקומות שונים בחדר ולאפשר לילד לחפש אותם. זה משחק שלוקח יותר זמן אבל התלמידים מאוד אוהבים לחפש ולמצוא את הקלפים.
חוצים את הנהר
ציוד דרוש:
- קוביית מספרי אצבעות (בכל פאה מספר מ-1-5 ובפאה השישית ציור של כוכב)
- קובייה עם שמות של תווים (בכל פאה שם של תו)
מהלך המשחק:
- ממציאים סיפור שהפסנתר הוא בעצם נהר שצריך לחצות אותו, וניתן לחצות אותו כאשר מדלגים מסלע לסלע. הסלעים יהיו בכל פעם תו אחר (למשל כל הדו הופכים להיות סלעים).
- מטילים את שתי הקוביות. התלמיד ינסה להגיע בנגינה מצידו האחד של הפסנתר לצידו השני כאשר הוא מנגן רק את התו שהופיע בקוביית שמות התווים ורק עם מספר האצבע שהופיעה בקובייה השנייה.
מומלץ להחליף בין יד ימין לשמאל כך שיד ימין תהיה אחראית על הנגינה בחלקו הימני של הפסנתר והיד השמאלית על הנגינה בחלקו השמאלי של הפסנתר. נקפיד על אופן הישיבה והשימוש ביד ובאצבעות במהלך המשחק.
ווריאציות נוספות למשחק:
- אפשר בכל פעם להמציא סיפור מסגרת אחר למשחק ולהפוך אותו ליותר מעניין. למשל ילד שרוצה לקטוף לאמא שלו פרח מצידו השני של הנהר, או ארנב שקופץ מכיוון שבצד השני של הנהר מחכה לו גזר טעים.
- קוביית מספרי אצבעות וקובייה עם שמות התווים
- מציירים וצובעים את כפות הידיים